אנחנו והם 2

כמה טוב שיש אותנו. אנחנו, שומרי הגחלת של המזרח התיכון בלב מרחב עוין של ערבים צמאי דם. ילידי אירופה, יונקי תרבות הלנה ומגיני הדמוקרטיה המוקפים אנשי מדבר פרימטיביים המבינים רק כח. לא אנו נלך שולל אחר דמגוגיה זולה של מפיצי שטנה המנצלים יפי נפש אירופאי מתחסד מהול באנטישמיות כדי לזכות בעוד נקודות של תמיכה בינלאומית מול "האויב הציוני". אנו נשאר נאמנים לאמת שלנו, לשיקול הדעת של מנהיגינו – מגיננו, לעין החודרנית חסרת הפניות של כתבינו. ואיזה ביטוי נשגב יותר לטוהר הערכים שלנו הוא בנמצא מאשר פאר מליאת הכנסת, בית נבחרינו, העמוד שלפני המחנה?

סמוך לתום תקרית הספינה ניתן היה להאמין לרגע שחבר השרים שלנו מתרעם על תהליך קבלת החלטות אוטוריטרי שכזה שאינו ראוי במדינה דמוקרטית כשלנו, אולם גילויים מאולם המליאה כפי שדיווח Ynet היום על אודות האירועים שפרצו עקב נסיונה של ח"כ חנין זועבי לנאום מגלים שלא הדמוקרטיה היא שמניעה את נבחרינו, גם לא התנגדות למבצע או לתוצאותיו אלא פשוט העובדה שהם לא שותפו במשחק. מה – רק לקבינט הבטחוני מותר לשלוח יחידות עילית לפשוט על אזרחים אקטיביסטיים מחוץ לגבולות ריבונות המדינה ואחר לגרוף את כל השבחים? לשרינו לא מגיעה איזו עצם?

שווה להתעקב אחר אירועי המליאה כדי ללמוד ולו במעט על חוסן עלינותינו המוסרית ועומק תרבותינו הנשגבת. כך יוכל לאשר לעצמו האזרח ההדיוט, אשר מבולבל אולי מרצף הדיווחים הניתך עליו מכל גלי התקשורת, מיהו הצד האחראי ומיהו המחרחר ריב. במערכה הראשונה מככבת ח"כ אנסטסיה מיכאלי. נראה ש- Ynet החמיץ הזדמנות פז לתעד בוידאו את נסיון הסתערותה על ח"כ זועבי ולנו הקוראים המתוסכלים נותר רק לשאול דימויים מעולם הרוגבי או ההיאבקות בבוץ כדי לדמיין את זו מזנקת בציפורניים חשופות כשחבר ח"כ יהודים רבי מצפון עטים לעומתה כדי למנוע את נעיצתן בבשר הקורבן החשוף.

למרבה הצער, הגננת רובי ריבלין נקראה להפריד בין הנצים וכך המשך האירועים המתוארים בכתבה נטול דרמות שכאלה ונשאר ברמת האלימות המילולית היבשה והמשעממת. הנה, ח"כ יוחנן פלסנר. התקווה הלבנה של קדימה אשר בשל היותו היה קשור בעבר קשרי משפחה לאחת מחברותינו, ניתן לי ללמוד פרטים ביוגרפים אחדים על אודותו. הרשו לי לומר לכם – מלח הארץ מלוח מזה לא תמצאו. טייס בשייטת מטכ"ל. בוגר תואר ראשון של תוכנית "אמירים" למצטיינים. בוגר תואר שני בממשל בהארווארד, ממש פה לידינו בביה"ס הניבט לנהר. מה דבר לו לומר לאשת בל"ד? – "אני רק מאחל לך שתלכי לעזה לפחות לשבוע ונראה אותך שם מדברת על זכויות נשים, על זכויות אדם על זכויות אזרח. שבוע אחד בעזה ונראה מה קורה לך. שבוע אחד בעזה רווקה בת 38 נראה איך מתייחסים אלייך שם! אז ממך, את האחרונה שיכולה להטיף לנו מוסר". ניתן לתהות האם ח"כ זועבי לא בלתה יותר משבוע בחייה בעזה או עד כמה כבוד פלסנר מכיר את חיי העזתיים מחוץ לנקודת המבט של כוונת הרובה, אבל מה שמעניין יותר הוא המשפט "שבוע אחד בעזה רווקה בת 38 נראה איך מתייחסים אלייך שם!"? מדוע גילה או הסטטוס המשפחתי של זועבי הוא מן העניין כאן? מה מסתתר בסאב-טקסט? האם פלסנר מנסה לרמוז על חוסר הסובלנות של הערבים לכבד עצמאות פמיניסטית? האם, חלילה, הוא רומז למשהו חמור מזה? "ונראה מה קורה לך!" איזה גורל אכזר צפוי לזועבי בשבוע בעזה? האם חלילה יש להאמין שהיא תיאנס באכזריות ע"י המון ערבי תאב מין? ומדוע היא האחרונה שיכולה להטיף מוסר?

מיהו הראשון שיכול להטיף מוסר? אולי, זהו כבוד ח"כ משה (מוץ) מטלון, המוץ המופרד מהתבן? מה יש לו לומר לזועבי? – "מה שכל החבורה הבוגדנית סביבך מנסה לעשות שנים, עקפת אותם בסיבוב תוך יום אחד" - "הלוחמים הם גיבורים אמיתיים שלצערי נהגו באיפוק רב מדי. הם השאירו רק 9 קולות צפים". . שימו לב – 9 קולות צפים. עכשיו רק דמיינו שאיזשהו נציג רשמי של מדינה אחרת היה מתבטא בצורה כזו כלפי אזרחים ישראלים מתים. אני תוהה כמה מסמרים בארון האנטישמיות היינו נועצים בו אז.

גם לח"כ מירי רגב היה מה לומר. היא דווקא דיברה במילים שקולות "היא עמדה כאן, לפני למעלה משנה, ונשבעה אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. אין לי כוונה לפגוע בחופש הביטוי, אבל במקרה של ח"כ זועבי - זה לא חופש ביטוי. המשט לעזה היה משט של טרור. ח"כ זועבי צריכה להיענש" - אבל או אז היא בחרה להעביר מסר בוטה יותר לח"כ זועבי וכדי שזו תבין וגם כדי לא לזהם את יפי השפה העברית היא עברה לדבר בשפת האספסוף "רוחי לעזה יא חאינה" – איזה יופי.

Ynet מסקר גם את תגובתו של ח"כ נחמן שי ומתאר אותה כדיפלומטית יותר. שימו לב לבחירת המילים – דיפלומטית. זה חטאם היחיד של הח"כים שקדמו לו. דבריהם לא דיפלומטיים מספיק. לא חלילה גזעניים, בהמיים, אלימים, אוויליים, בוטים ואנטי דמוקרטיים בעליל אלה פשוט לא דיפלומטיים – כלומר, נכונים אבל איי איי איי לא תקינים מספיק פוליטית.

אבל רגע.. עצור.. בתוך רצף הבוטות המבייש הזו בולטים לפתע דברים שקולים יותר –"ראשית אני רוצה להודיע בשמי ושם סיעתי שאנחנו עומדים מאחורי חברינו, בהם ראאד סלאח, וכמובן אנחנו עומדים לצדה של חברתנו ח"כ זועבי ורואים במעשיהם מעשה אצילי מהן כמותו שבא לדרוש הסרת מצור על עם שלם...האנשים האלה, כולל אנשים אזרחי מדינות רבות, באו במשט של חירות" – דברים אשר תוכנם עשוי לגרום לתרעומת המוצדקת בחלקה בקרב רבים מאזרחי המדינה אבל איזו גילוי דמוקרטי רב יותר יש מלהכיל את הדעה השונה, הדיסדנטית ואיזו צורת ביטוי לא מתלהמת שקולה לזו ניתן למצוא בקרב דברי שאר חברי הכנסת? והנה – אוי לבושתנו, אבוי לערוותינו – דווקא הערבי ברכה, עוכר ישראל, הוא זה שמגלה את כישורי ברירית המילים ותרבות הדיבור.

זוהי המראה שעלינו לשים מולנו בטרם אנו חורצים משפט בדבר העולם הבז לנו ועליונותינו הערכית. ומי שעוד מעט תרבות ודרך ארץ זורמים בעורקיו ראוי שיזדעזע מחוד החנית הפרלמנטרי שלנו גם אם לבו קהה כבר מלזדעזע ממעשינו בחצר האחורית של ביתנו. ואולי אם יתערערו אצלו ולו במעט הנחות היסוד בדבר נאורות היהודים אל מול הפרימטיביות הערבית אזי יש וגם סקפטיות קמעא תחדור אל נכסי צאן הברזל הנוספים שלו הכוללים בין היתר לוחמי שייטת נטולי חת, אסא כשר וקודים ערכיים, הצבא המוסרי בעולם, דמוקרטיה, אהוד ברק ועם שוחר שלום. אז יהיה סיכוי מה למצוא מוצא מן סבך הסכסוך הקיים.

אך זוהי כמובן פנטזיה חסרת תוחלת – אנחנו נשאר עם הספר, הם ישארו ג'וקים מסוממים בבקבוק ושום מציאות לא חזקה מספיק לערער זאת.